עד לעידן המודרני היו דרכים מעטות שחצו את רכס הקווקז מצפון לדרום – דרך אחת הייתה להקיף את הרכס ממערב או ממזרח, במרחבים הצרים שבין הרכס ההררי לבין הים הכספי או הים השחור. הנתיב המזרחי – הנקרא גם "מעבר דרבנט" היה ידוע כבר בתקופות קדומות ושימש למעבר סחורות, אנשים וצבאות בין הערבה הרוסית והמזרח התיכון עוד בהסטוריה הרחוקה. הנתיב היבשתי לאורך הים השחור נפתח רק בסוף המאה התשע-עשרה כשהצאר הרוסי הורה להקים רצועת חוף מלאכותית שתקשר בין אבחזיה לצפון הקווקז – מאוחר יותר נבנתה שם גם מסילת רכבת חשובה.

אפשרות נוספת הייתה לעבור דרך מרכז הרכס – להתחיל מצפון הרכס ולעקוב אחר נהר טרק (Terek) אל תוך היערות והרכס הגבוה, משם להמשיך דרומה דרך נהר אראגבי (Aragvi) – דרך הררית קשה ומאתגרת שמאוחר יותר הפכה ל"דרך הצבאית" (Georgian Military Highway) המקשרת בין וולאדיקווקז (Vladikavkaz) שבצפון וטביליסי (Tblisi), בירת גיאורגיה, בדרום. היו עוד מספר דרכים לחצות את הרכס, אך אלו היו בעיקר דרכי רועים צרות שלא היו עבירות לסוחרים או לצבאות עד בוא העידן הסובייטי.

ערב רב של עמים - הרפובליקות הרוסיות של צפון הקווקז

רכס ההרים מפריד בין הערבה האירו-אסיאתיות מצפון לבין העמקים החקלאיים ורכסי ההרים של הרמה התורכו-אירנית מדרום (הנקראים גם הקווקז הנמוך). המגוון הרב של טופוגרפיות ואקלימים מסביר הרבה מהמגוון הפוליטי והאתני שמאפיין את האזור מאז ימי קדם: עוד בימי הרומאים התלוננו סוחרים שבלתי אפשרי למצוא מתרגמים לאזורים שונים בקווקז.. הגיאוגרפים הערבים קראו לקווקז "ג'בל אל-ליסאן" (הר השפות). עד לימים אלו מהווה הקווקז בית לעשרות שפות, עמים, דתות, תרבויות חומריות ורוחניות והתפתחויות פוליטיות חדשות לבקרים...

אזור צפון מערב הרכס, אזור הררי ומיוער הנמתח אל תוך הערבה הרוסית, מהווה בית למשפחת שפות הנקראת אדיגה (Adyga) כמו גם למספר עמים דוברי שפות תורכיות (Turkic). רבים מעמים צפון-קווקזיים אלו אימצו את תרבות האסלאם.  היום אזור זה מחולק לשלוש רפובליקות רוסיות:  אדיגיה (Adigeya),  קאראצ'אי-צ'רקסיה (Karachevo-Cherkesia) וקברדינו-בלקריה (Kabardino-Balkaria).


במרכז הרכס נמצאת הרפובליקה של צפון-אוסטיה (North Osetia) הנפרדת מאזור דרום-אוסטיה (South Osetia) שבדרום הקווקז. אזור זה מאוכלס בעיקר בעמים נוצריים שהובאו לאזור על ידי הרוסים כדי לשמש אזור חיץ בין המוסלמים שממזרח וממערב רכס הקווקז. בהמשך מזרחה נמצאות מספר קבוצות אתניות-לשוניות המהוות שתי רפובליקות נוספות: צ'צ'ניה (Chechniya) ואינגושטיה (Ingushetiya). אזור זה מאופיין גם הוא בשילוב סינקרטי של תרבות האסלאם ודתות מקומיות נוספות.

לבסוף, ממזרח, נמצאת רפובליקת דאגסטן (Dagestan – בתורכית "ארץ ההרים") – המהווה בית לקבוצות אתניות רבות ומפוזרות: אוואריים (Avars), דארגינים (Dargins), קומיקים (Kumyks) לזגינים (Lezgins) ומיעוטים רבים נוספים – בינהם גם היהודים הקווקזיים - אף אחד מהם לא מהווה יותר מ-30% מהאוכלוסייה...

ערב רב של עמים - מדינות דרום הקווקז