מהו היחס הנכון לתכונה רעה שאני רואה אצל החבר? כל הפוסל במומו פוסל, ואני צריך לראות האם הדברים הם לטובתי או לא. אם נראה לי שחבר מתגאה, למשל, זה סימן בשבילי, זאת הראיה שלי את הדברים, אז אני צריך לחשוב למה מראים לי את הדברים האלה דווקא. אני צריך לראות את זה בשני המישורים, גם של הביקורת וגם של הבדיקה העצמית. אני לא יכול לוותר על הביקורת כי צריך להתייחס לחברה כמו שאני רואה אותה, ומצד שני כל הפוסל במומו פוסל. כלומר, מצד אחד אני צריך לתקן את החברה ומצד שני לבדוק בתוכי איפה הפרעה שאני רואה אצל החבר קיימת בי, כי אחרת לא הייתי רואה אותה.
