שביל יזרעאל – מבלפוריה לתל עדשים

צבע הסימון: כתום

אורך המסלול לתל עדשים: כ-6 ק"מ – לא מעגלי

אורך המסלול לתחנת האוטובוס של נין:  12 ק"מ – לא מעגלי

רמת קושי: המלול הקצר – קל, המסלול הארוך – למיטבי לכת

נקודת ההתחלה: בכניסה למושב בלפוריה מיד פונים שמאלה (צפונה) בדרך עפר מקבילה לכביש. לאחר נסיעה של חצי קילומטר, חוצים את נחל עדשים. חונים ליד שלט "מבואת בלפוריה".

נקודת הסיום בתל עדשים (המסלול הקצר): ליד בית הכנסת של מושב תל עדשים

נקודת הסיום למסיימים ליד נין: תחנת האוטובוס שבצדו הצפוני של כביש 65, מול הכניסה לכפר נין

עונת השנה: הקטע הארוך מבלפוריה לנין מתאים לחודשים אוקטובר-אפריל או לשעות הקרירות של היום. בחורף המסלול בוצי. אין להתרחץ במי הנחלים והמעיינות.

נחל טבת

• נחל טבת הוא אחד מיובלי נחל עדשים. נחל עדשים הואחל "כמעט איתן". שביל נחל טבת הוא פרי שיתוף פעולה של רשות ניקוז ונחלים קישון וקק"ל. השביל נבנה על מסד יציב שנועד למנוע את קריסת הנחל בעת שיטפונות. ליד השביל ניטעי איקליפטוס טורקואטה ועצי שיטה.

חורבת עדשים

• גבעה גדולה ועליה אנטנה גבוהה. באתר התגלו שרידי יישוב ונמצאו חרסים מן התקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית. תוואי הכביש מרוחק ממרכז האתר, ועובר מדרום לנחל עדשים. לאורך התוואי, במקביל לחורבה, כיסתה את פני השטח שכבת סחף ואי-אפשר היה לזהות ממצאים ארכיאולוגיים.

אנדרטה לזכרו של משה רן

בלב החורשת איקליפטוס נמצאת אנדרטה לזכרו של משה רן, איש בלפוריה. משפחתו תרמה את השטח, וקק"ל נטעה את העצים.

חורבת עדשים

בסקרים שערכו אנשי רשות העתיקות נמצאו חרסים המעידים על התיישבות במקום בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והמוסלמית. בראשית המאה ה-20 התקיים כאן יישוב קטן של אריסים בשם תל עדס, שאדמותיו היו שייכות למשפחת סורסוק המפורסמת מביירות. המקום ננטש במשך מלחמת העולם הראשונה ורק בשנת 1923 הוקם מושב תל עדשים 1.5 ק״מ צפונה. בגבעה של חורבת עדשים נמצא בית העלמין של המושב. החושות הישנות שבגבעה פורקו, ומאבניהן נבנו בית הכנסת ובית העם שבמושב.

תל עדשים

היישוב הוקם בשנת 1913 כהתיישבות של חברי ארגון השומר. בשנת 1917 התפלג היישוב ונותרו בו משפחות בודדות לצורך שמירה. בשנת 1923 הגיעו למקום 40 משפחות חדשות והוא הפך למושב עובדים. היישוב נקרא על שם תל עדס, יישוב ערבי ששכן בקרבת מקום.

מעיין כחול-ירוק, סכר בנחל עדשים ואגמון קטן מבני מורשת יפים מימי ראשית היישוב – האסם, בית העם ובית הכנסת.

נחל עדשים

ראשיתו של נחל עדשים בישוב אחוזת ברק והוא ממשיך בתוואי ליד הישוב תל עדשים עד חיבורו לנחל טבת צפונית לבלפוריה.

מעלה נחל עדשים נחבאת באר אנטיליה שנותר במצב טוב. אולם בגלל בעיות בטיחות הביקור בבאר האנטיליה אסור. הדרך הזו מלווה את קו צינור הנפט מכירכוב לחיפה, אותו צינור שעל שלמותו הגן אורד וינגייט עם פלוגות הלילה.

כפר נין

השם "נין" מקורו ביישוב הקדום נעין, ששכן, ככל הנראה, באותו המקום. הכפר נזכר בתלמוד ובברית החדשה. הברית החדשה מספרת שישו ביצע במקום את נס החייאת בן האלמנה:

ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעין (Ναΐν), ורבים מתלמידיו הולכים אתו והמון עם רב. ויקרב אל שער העיר, והנה מוציאים מת, בן יחיד לאימו, והיא אלמנה; ועמה רבים מעם העיר. וכראות אותה האדון, נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה: אל תבכי. ויגש ויגע במיטה, ויעמדו הנושאים. ויאמר: עלם, אומר אני אליך, קומה! ויתעורר המת ויחל לדבר, ונתנהו לאימו. — הבשורה על-פי לוקאס, פרק ז', פסוקים 11–15

פנורמה על שדות הפרג של כפר נין

שרידי מחנה ישראל (עמק יזרעאל)

מחנה ישראל (דברת) היה קומונה שהתארגנה לקראת חיי קיבוץ של אגודת ישראל בשנת 1925 בעמק יזרעאל, ליד קיבוץ דברת של היום. שריד מ"מחנה ישראל" נותר עד היום: מבנה מסויד לבן בן שתי קומות, מערבית לפונדק דברת. פעילים באגודת ישראל תכננו להקים במקום ישוב חרדי שבו תתגוררנה 300 משפחות אשר תעסוקנה בחקלאות ובתעשייה זעירה. הניסיון לא צלח, האדמות הועברו לחזקת הקרן הקיימת לישראל. במוזיאון של קיבוץ דברת ישנם מסמכים ותמונות העוסקים במחנה ישראל. מבנה לבן גדול ומבודד עם מגדל ריבועי.מבנה לבן גדול ומבודד עם מגדל ריבועי.

המבנה נקרא על ידי תושבי המקום (אחוזת ברק ודברת) ״הבית הלבן״

אורחן דברת

בתחילת שנת 2000 הפסיקה האורחן את פעילותה בישראל. עסקים שונים נפתחו במבנה לאחר מכן, אך גם הם לא הצליחו. תחת הסיסמה הלא מקורית "אורחן ללא הפסקה" שקע הפרויקט, וב-2005 ננטש הבניין סופית.

אחוזת ברק

על חלק ממגרשי מחנה ישראל, שרכש יזם, נבנה היישוב הקהילתי אחוזת ברק.

למפה של שביל יזרעאל-קק"ל לחצו כאן

The post שביל יזרעאל מבלפוריה לתל עדשים appeared first on הושבילים.