הקמת נוטרדאם דה ז'רוזלם – Notre Dam de Jerusalem קשורה למאמץ מעצמות אירופה לעודד צליינות לארץ הקודש ולבצע רכישת קרקעות אסטרטגית לשים את ידם על שטחים בארץ ישראל עליהם אפשר יהיה לארח את הצליינים. אמנם המעצמות (בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, ורוסיה) סייעו לאימפריה עות׳מאנים, דרך הסכם לונדון, לגרש את מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה מסוריה (שכללה את שטחי ארץ ישראל) בשנת 1841 – אך כבר תיכנו חלוקת האימפריה העות׳מאנית הדועכת. הכנסיות (היוונית, הרוסית, פרוטסטנטים, והקתולית) והמאצמות (צרפת, איטליה, בריטניה, וגרמניה) החלו לבנות ״חו״ל בירושלים״. בין הדוגמאות המרשימית ביותר נמצא נוטרדאם דה פראנס, שמאוחר יותר שמו הוחלף לנוטרדאם דה ז'רוזלם. 

המתחם הצרפתי בירושלים

המתחם הצרפתי בירושלים כולל את המבנים הבאים:

בית החולים סן לואי (Hospital Saint Louis)

מנזר האחיות המתקנות (Sœurs Marie Reparatrice)

מנזר האחיות המתקנות (Sœurs Marie Reparatrice): מסדר האחיות המתקנות (כך מכונה המסדר בעברית, אם כי תרגומו המדויק יותר יהיה "אגודת אחיות מריה המתקנת") נוסד ב-1854 על ידי אמילי דאוטרמון (Emilie d'Oultremont) הבלגית. אחיות מהמסדר הקימו את מנזרן בכספן ב-1888 סמוך למקום בו נפרץ שנה מאוחר יותר השער החדש. מבנה המנזר היה גדול ומפואר ולו שלוש קומות. המנזר, שאיננו קיים כיום כיוון שנהרס ב-1948, נבנה על אותו המגרש שרכש דה פיילא בשנות השבעים ועליו הוקם בית החולים סן לואי.

מנזר סן ונסן דה פול (Hospice Saint Vincent de Paul)

מנזר סן ונסן דה פול (Hospice Saint Vincent de Paul): המנזר נוסד ונבנה בין השנים 1886–1911 על ידי בנות הצדקה "Filles de la Charité" שאותו ייסד בצרפת האב ונסן דה פול ב-1629. המנזר הוא המבנה הראשון שנבנה במשכונת ממילא ההיסטורית, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו. המנזר לא פונה לעיר העתיקה אלא פונה דרומית אל עמק ממילא. הקומפלקס מורכב משלושה מבנים עיקריים: הבניין המרכזי, מבנה כנסייה נפרד ומבנה של שש עשרה חנויות בחזית הראשית ברחוב ממילא.

אכסניית נוטרדאם דה פרנס (Notre-Dame de France)

הרוזן מארי פול אמדה דה פיילא – Comte Marie Paul Amedee de Piellat

ברבע האחרון של המאה ה-19 וברבע הראשון של המאה ה-20 הרוזן הצרפתי מארי פול אמדה דה פיילא היה אחת מן הדמויות הבולטות ביותר במפעלי הקתולים הצרפתים. כמו כן סייע דה פיילא ברכישת קרקעות רבות למסדרים קתוליים צרפתים שונים בירושלים, אבו ע'וש וחיפה. ב-1876, בביקורו השני, רכש דה פיילא, יחד עם אמו, שטח קרקע נרחב בין הפינה הצפון מערבית של חומת העיר לבין מגרש הרוסים. בית החולים הצרפתי סן לואי הוקם על אדמה זו החל משנת 1879.

היו סיבות לרכישת שטח זה:

• נגישות מצוינת לשער יפו ושער שכם (השער החדש עוד לא היה קיים)
• בנייה גבוהה במגרש זה עשויה הייתה להסתיר במידה רבה את הבניינים של הרוסים מעיני המשקיף מכיוון העיר העתיקה.
• קירבה לכנסיית הקבר בעיר העתיקה.
• זיהוי של המגרש כמקום מחנהו של האביר וגיבור מסע הצלב הראשון, האצילים הצרפתי הנסיך הנורמנדי טנקרד (Tancred)
• יותר מאוחר היה שם מרכז מסדר האבירים – הלזריסטים – Lazarists

הצורך באכסניה לצליינים

דה פיילא שיצר קשר עם המסדר בצרפת על מנת לארגן זרם רחב של צליינות אירופית-צרפתית שתהווה משקל נגד לצליינות הרוסית האדירה. הפרנציסקנים הליחו לספק את צורכי האכסון של קבוצות קטנות של צליינים קתולים.

שיירת האלף – Le Grand Caravan de Mille

ב-1882 הברון דה פיילא שב לירושלים בראש קבוצת צליינים גדולה ובה יותר מאלף איש. שיירת האלף אורגנה על ידי מסדר האבות האסומפסיוניסטים מצרפת (האבות של עליית מרים לשמים). צליינים קתוליים צרפתים אמידים הגיעו לחיפה בשתי אוניות פאר, אולם בשעת שהותם בירושלים התברר כי אין האכסניות הקיימות מסוגלות לקלוט מספר גדול כל כך של צליינים קתולים.

בהיעדר מקומות לינה אוכסנו הצליינים במאהל מאולתר, שהוקם על המגרש שבו ניצב היום בניין הנוטרדאם דה ז'רוזלם. דה פיילא נידב את המגרש, בסמוך לבית חולים סן לואי – St. Louis French Hospital in Jerusalem, והצליינים של שיירת האלף תרמו סכומי כסף גדולים.

המוסד  נקקרא "נוטרדאם דה פראנס" (Notre-Dame de France), אך רבים קראו לו 'אכסניית האלף', לזכר שיירת הצליינים של הרוזן.

האגף השמאלי והקפלה שבמרכז הושלמו ב-1904. מעל לקפלה מתנוססים שני מגדלים מפוארים, בנוסח הבארוק הצרפתי וביניהם הוצב פסל המדונה והילד.

תולדות האכסנית נוטרדם דה ג'רוזלם

נוטרדאם דה פראנס היה למעשה המבנה הבודד הגדול ביותר שנבנה בירושלים עד מלחמת העולם הראשונה. לראשונה נבנה בניין בגובה ארבע קומות ובו 410 חדרים שהיה ניתן לאכסן בהם כ-1,600 צליינים בבת אחת. המבנה נמסר לידי האבות האסומפסיוניסטים שניהלו אותו בתחילה עד למלחמת העולם הראשונה, אז גורשו הצרפתים על ידי העות'מאנים, עקב היותם אזרחי מדינת אויב. לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים ב-1917, חזרו הנזירים האסומפסיוניסטים לאכסניה. אבל הבנין איבד את חשיבותו בשל מיעוט הצליינים. במלחמת העולם השנייה הופקע המנזר בידי הצבא הבריטי (הצרפתי שוב היו נתיני ארץ אויב), שהחזיק בו עד מלחמת השחרור.

לאחר עזיבת הבריטים את ירושלים כנופיות של עיראקים ומתנדבים ערבים מצפון אפריקה פרצו למנזר והחלו משתלטים על אגפיו. אך במאי 1948, כחלק ממבצע קלשון, שנועד לתפוס את מעוזי הבריטים בירושלים מיד עם עזיבתם, נכבשה אכסניית נוטרדאם (במסגרת תוכנית "קלשון מרכז"). פוצץ חלק מהאגף המזרחי כדי שההריסות יחסמו את הרחוב ואת התקדמות הלגיון. בזמן ההפוגה השנייה, ב-19 בספטמבר 1948, הטמינו ערבים חומר נפץ למרגלות האגף המזרחי של הבניין וכתוצאה מהפיצוץ קרסו חלק מקירות האגף.

בתום קרבות מלחמת השחרור נמצא המנזר על הקו העירוני בצידו הישראלי. הבנין נשאר בצד הישראלי כאשר חור גדול פעור בצידו הפונה אל העיר העתיקה. בצד האחורי של הבנין גרו עולים חדשים מאירופה.

צה"ל הפקיע לצרכיו את האגף המזרחי, אשר מגגו ניתן לתצפת על העיר העתיקה. האכסניה הוחזרה לבעליה ומדינת ישראל הסכימה להשתתף בהוצאות שיקום המבנה. גג המלון שימש נקודת תצפית לתיירים לעיר העתיקה. לאחר מלחמת ששת הימים, החזיר מפקד חטיבת ירושלים את האגף המופקע לידי נציג המנזר. 

תצפית על העיר העתיקה

המשורר יצחק שליו כתב שיר על החויה של העולה אל גג מנזר הנוטרדם:

גג מנזר נוטרדם לי היה כנבו
את הקודש אראה ואליו לא אבוא

נקודות מלבינות שם בהר הזיתים
מצבות הן, אחי, מתחתן המתים

שחמש בשנים לא נפקד זכרונם
לא תפילה בביתם ולא זר במעונם

והכל כה קרוב…שלח ידך וקחם,
את שער יפו ואת שער שכם.

והכל כה רחוק כחלום העובר,
ירדת מהגג ואיננו יותר – –

רק מין רטט כזה בשרשי אצבעות
רק חרוק בשנים ולחץ דמעות…

בשנת 1970, לאחר שהבניין עמד נטוש מספר שנים, מכר אותו מסדר האבות האסומפסיוניסטים ל"הימנותא", חברת בת של הקרן הקיימת לישראל. פעולה זו נעשתה ללא אישור הכס הקדוש ברומא, והביאה מייד למאבק משפטי להחזרת הנכס. הכס הקדוש טען שלמסדר אין סמכות למכור את הנכס השייך לכלל הכנסייה הקתולית. לאחר שנה וחצי של דיונים הושגה פשרה, הבניין הושב לידי הכנסייה הקתולית.

הבניין שופץ כמלון צליינים יוקרתי, בבעלות הוותיקן, במשך כעשר שנים, ונפתח בשם "נוטרדם דה ג'רוזלם" בשנת 1978.

האכסניה היום

הנהלת המלון מארח גם ישראלים אך אינו מאפשר ביקורים על ידי קבוצות, אך למזלנו יש סרטון פה שמיג את המלון האיכותי מבפנים.

אולם רב תכליתי

מבנה מודרני מול המלון.

 PPHS – Notre Dame of Jerusalem College Professional Promotion Hospitality Section

הידעתם שמתנהל במקום בית ספר דו-שנתי לניהול מלונות ו קולינריה?

מוזיאון התכריכים – Shroud Museum

בפינת שער הכניסה למתחם מתחבא מוזיאון צנוע במוקדש לתכריכים מטורינו – Holy Shroud of Turin. הכניסה חופשית.

The post נוטרדאם דה ז'רוזלם – Notre Dam de Jerusalem * appeared first on הושבילים.