האם כאב בבטן והרגשת חיסרון רוחני הם אותו דבר? אין דבר כזה "לפנות לחברה". הפניה היא דרך החברה ולא אליה. אני פונה לבורא שנמצא בתוך החברה, לכוח האיחוד שמתגלה בה, כי הכוח הזה הוא בלתי מוגבל ומה שאני מוציא ממנו תלוי רק בי. מהכוח הזה, מהבורא, מותר לי לדרוש כל דבר שיעזור לי להגיע להשפעה, ומותר לי לדרוש כל דבר שחסר לי כדי להגיע להשפעה. זה לא משנה אם זה כאב בטן שמפריע לי להתרכז בכוונה או חיסרון רוחני. מדובר על חסרונו של אותו אור באותו כלי, רק תפיסת המציאות שלי היא שמשתנה. בעצם, הכל אחד.
