הגשמת השמירה היהודית על ידי מתישבי ״המדינה הציונית בדרך״ לוותה במה שאני מכנה ״ שירה תומכת לחימה ״. מנגינות המזכירות את ערבות רוסיה ומסורת צבאית בריטית חוברו על ידי משוררים ומלחינים מקומיים. כל תנועה וכל יחידה צבאית זכו להמנון מרגש לכבוד השומרים, המתגייסים, החיילים, הלוחמים, וחברי מחתרות. בפלסטינה העורף שר שירי עידוד ללוחמיו.

בין ההיוצרים המפרוסמים ששיתפו פעולה בחיבור ״שירה תומכת לחימה״ בתקופת המנדט הבריטי, מלחמת העולם השניה והקמת מדינת ישראל היו המשורר יעקב אורלנד והמלחין מרדכי זעירא.

בפוסט הזה נסייר בשירים – משיר לשיר של אורלנד וזעירא – החל מיצירת שיר החי״ל.

שיר החי״ל – שירה תומכת לחימה

שירי התקופת מלחמת העולם השניה, ביטאו את הלך הרוח ועודדו את המתנדבים. ההילה של הבריגדה הולידה את שיר החי"ל. השיר הזה נוצר שנה לפני הקמת החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל), היא "הבריגדה היהודית", ולאחר הקמתה שונה שם השיר מ״שיר החיל״ ל״שיר החי"ל״. [עד היום לא יודעים אם להגיד רמת החי״ל או רמת החיל.] סופר כי חנה סנש שרה את השיר בתאה לפני הוצאתה להורג.  שיר החי"ל נכתב על ידי המשורר יעקב אורלנד והולחן על ידי מרדכי זעירא (שכתבו שירים נוספים על יחידות לוחמות). מילות השיר שויכו למאבקי ה"מדינה שבדרך". את השיר ביצע הזמר אילקה רווה.

דמנו נהר ואשד,
בריתנו קוראת: נקם!
נשבענו, נשבענו, אחים, לנשק,
אשר לא ישוב ריקם.

עלי נא, עלי,
שלהבת שלי,
בדם חלליך הדליקי-נא אור.
היי-נא, היי,
שלהבת שלי,
בפי חיליך מזמור.

כי אם את הברית נקימה,
ואם תעמוד לעד,
אשרי היורים, היורים קדימה,
אשרי הנופלים על יד.                  עלי-נא, עלי…

ואור כי יבקע מליל
ובן כי יולד לדור,
יושר-נא, יושר-נא לו שיר החי"ל,
אשר לא נסוג אחור!                   עלי-נא , עלי…

יעקב אורלנד

יותר מ-300 שירי זמר כתב בחייו (אורלנד העדיף את המונח "שירי זמר" על פני "פזמונים"), ורבים מהם הולחנו על ידי מרדכי זעירא. אורלנד תיעד רגעים היסטוריים בחיי האומה המתהווה בשירים פטריוטיים רבים ברוח סוציאליסטית. יעקב אורלנד (14 ביולי 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, פזמונאי, מחזאי ומתרגם ומעל לכ גם חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994). הוא היה מחוג המשוררים הקרוב לנתן אלתרמן.

משנת 1936 עד 1939 שהה אורלנד באנגליה והתמחה בלימודי תיאטרון באקדמיה המלכותית לדרמה בלונדון. בשנת 1941 התגייס לחטיבת התרבות של הצבא הבריטי, שם הכיר את המלחין מרדכי (מיטיה) זעירא שהלחין אחר-כך רבים משיריו הידועים ביותר.

מרדכי זעירא

מרדכי זעירא (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מראשוני המלחינים בארץ ישראל שחזרו אל מקורות הזמר העברי, ויצרו ניב ישראלי חדש. כמלחין, הוא שיתף פעולה עם משוררי דורו בהם נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אהרון אשמן, ואלכסנדר פן. כמו כן גם הלחין שירי זמר מפרי עטו. רבים משיריו הם מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי. לאחר פרוץ מלה"ע השנייה התגייס לצבא הבריטי, שם הקים זעירא את הלהקה "מעין זה", שהופיעה בפני חיילים ארץ-ישראליים במזה"ת ובאירופה ובפני ניצולי שואה.

בשיריו של זעירא קיים מיזוג של מזרח ומערב, הזמר החסידי, וכן השפעת הלחן הרוסי. זעירא היה קשוב למה שקרה בארץ וכמה משיריו הם תגובות ב"זמן אמיתי" למאורעות שאירעו.

שירים נוספים של המשורר יעקב אורלנד והמלחין מרדכי זעירא על יחידות לוחמות: שיר הלגיונות, שיר הגדודנים, המנון הנח"ל ועוד).

שיר הלגיונות – ביצוע שושנה דמארי

במלחמת העולם השניה התגייסו יהודי ארץ ישראל לעזרת בנות הברית במלחמתן נגד הצורר הנאצי. השיר שחובר בסוף 1939 בפרוץ המלחמה, נעשה להמנון הבלתי רשמי של התגייסות יהודי העולם למלחמה בנאצים ונוגן על ידי התזמורות הצבאיות במצעדי היחידות העבריות במחנה 'סרפנד', בתל אביב, בקהיר ובאלכסנדריה. בשיר הזה פתח רדיו ירושלים את תכניתו 'השעה העברית' ושידר אותו לעיתים קרובות במשך חמש שנות המלחמה.
(מתוך הספר 'היו לילות', עמ' 157)

צבא, צבא, מה טובו אוהליך!
צבא, צבא, מה רבו חייליך!
צעד, צעד, גאה ורם קומה,
בשיר המגינים על החומה!

ארצי, ארצי, שאי שלום בניך,
דמנו לך, חרבנו לחייך!
בבוא היום, ליבנו לך נכון,
קדמינו, אם, בשיר הניצחון!

צעד, להט –
דרך מסולעת.
זעם, רעם –
עוז הפיגיונות.
סורו, גורו –
החזית רוקעת!
דרך, ברך –
שיר הלגיונות!

אם ניפול – חיי בדם ליבנו,
פירשי שלום ואור לעוללנו,
הניפי שוב, הניפי את דיגלך,
כי כל חייל נופל למענך!

שיר הגדודנים – ביצוע יפה ירקוני ואריק לביא

שיר זה מהלל את ההתגייסות ההתנדבותית של למעלה מ-30,000 מאנשי הישוב העברי לשורות הצבא הבריטי. היקף ההתנדבות המדהים, כ-8% מכלל האוכלוסיה היהודית שמנתה אז 400,000  נפש בלבד, בולט במיוחד על רקע גזרות ה"ספר הלבן" שפורסמו אך שנתיים קודם לכן. הישוב היהודי הפגין הבנה ברורה ביחס לסדר העדיפויות של העם היהודי – ראשית יש לנצח את המפלצת הנאצית! ההבריגדה פעולה להצלה של שרידי השואה והעברתם החשאית במשאיות "הבריגדה העברית" אל נמלי הים התיכון, מהם יצאו העולים במסגרת "העליה הבלתי ליגלית" (עליה ב') אל ארץ ישראל. חמשת אלפי לוחמי "הבריגדה העברית" שפעלה במסגרת "המחנה השמיני" של כוחות הברית פעלו בחזית האיטלקית וביום כניעת גרמניה הגיעו עד לעמק הפו שבצפון איטליה. שבויים גרמניים הועסקו בצביעת "מגן דוד" על רכבי הצבא המנצח.

שיר המגן והמרי – ביצוע חנה אהרוני

כח המגן העברי הוא שם כולל לארגונים ולמסגרות הצבאיות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל בין השנים 1936 (המרד הערבי הגדול) – 1948 (הקמת המדינה).

התנועת המרי העברי הוקמה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית תוך גיוס דעת הקהל העולמית נגד בריטניה. תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של כל המחתרות העבריות בארץ ישראל. התנועה פעלה משנת 1945 עד 1946, ותיאמה את פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי.

ֿבימים שבהם חברי המחתרות נשפטו ונאסרו על ידי השלטון הבריטי חיברו אורלנד וזעירא את 'שיר המגן והמרי'. זו דוגמה מובהקת של שירה תומכת לחימה.

בַּלַּיְלָה בְּאֵין אוֹר,
דָּרְכוּ כּוֹכְבֵי-עֵינַיִךְ,
בַּכֶּלֶא וּבַסְּגוֹר
פָּרְחוּ כַּנְפֵי יוֹנַיִךְ,
מִמַּרְתְּפִים וּבוֹר
הִבְקִיעוּ חֲרוֹנַיִךְ,
הוֹי מַנְגִּינַת הַדְּרוֹר,
אַשְׁרֵי מְרוֹנְנַיִךְ!

מִלַּיְלָה אַתְּ קוּמִי וָאוֹרִי
וְחֶרֶב נָקָם לָךְ חֲגֹרִי
וְשִׁיר לְפִי חֶרֶב זַמֵּרִי,
חוֹמַת הַמָּגֵן וְהַמֶּרִי.

המנון הנח"ל – ביצוע להקת הנח״ל

הנח"ל נוסד באישור של דוד בן-גוריון ב-19 באוגוסט 1948 כמענה לבקשתם של כל תנועות הנוער הציוניות ליצור מסגרת צבאית בה ישרתו חברי גרעיני הכשרה כקבוצה ולא יופרדו זה מזה. חששן של תנועות הנוער נולד כתוצאה מגיוס המוני של בני 17 לאימון צבאי מרוכז במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ביוני 1948, במטרה להכין עתודה שתוכל להתגייס באופן מיידי אם יורע המצב בחזיתות.

מי בולע דרכים לארכן?
מי מידבר משסע כשחל?
מי חונה על דיגלם, על דיגלם ונישקם,
בעימקי ערבות? – הנח"ל!

נח"ל נח"ל, היכון!
עוד שוחז להבו,
האויב במבוא,
נח"ל נח"ל, היכונה ליום!
אם קראונו לצוו,
לשלום או לקרב,
נח"ל נח"ל, לא ניד וריפיון!
באשר נישלח – שם פנינו,
על גבולות ישכנו אוהלינו.
נח"ל, נח"ל, היכונה, היכון,
נח"ל נח"ל, היכון!

אין צורים – יעצרו נחשוליו,
אין אויב – לו יגידה: היסוגה!
כי הנח"ל, הנח"ל איתן בימי קרב
וברוך יבולו בימי רוגע.                       נח"ל נח"ל, היכון!

The post שירה תומכת לחימה appeared first on הושבילים.